התוכנית האירופאית השביעית לשיתוף פעולה במו"פ (FP7) יצאה לדרך: תקציב ענק של 7 מיליארד אירו ל-7 השנים הקרובות לפרויקטים בתחום הבריאות; לפחות 40% מהתקציב יוענקו ל-SMEs

פורסמה רשימת הקולות הקוראים למחקרים בתחום מדעי החיים. בתוכנית השישית התקציבים היו צנועים והגישה לתוכנית מסורבלת ולכן עיקר הגופים שהשתתפו מישראל היו מכוני מחקר וקופות חולים. הפעם, עם תקציב שנתי כפול, ותנאים מועדפים להשתתפות חברות קטנות, התוכנית קורצת במיוחד לחברות מדעי החיים הישראליות

תוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי (FP7) נבנתה במטרה לעודד שיתוף פעולה מדעי בין שוכני היבשת ולקדם תחומי מחקר ספציפיים אשר יציבו את אירופה בחזית הטכנולוגיה העולמית. בסוף חודש דצמבר 2006 פרסם האיחוד האירופי את רשימת הקולות הקוראים למחקרים במסגרת תוכנית זו. בניגוד לתוכנית השישית
(FP6), התוכנית השביעית, אשר תשתרע על פני 7 שנים, טומנת בחובה אפשרויות אטרקטיביות במיוחד למימון מחקרים עבור חברות מדעי החיים הקטנות.

אחד התחומים החמים בתוכנית הוא תחום הבריאות אשר זכה לתקציב ענק של 7 מיליארד אירו ל-7 השנים הקרובות. תקציב זה גדל באופן משמעותי מהתוכנית השישית, אז הוקצו 2.5 מיליארד אירו בלבד לתקופה של 5 שנים. תחום נוסף בו יכולות חברות מדעי החיים להשתלב הוא תחום המזון, החקלאות והביוטכנולוגיה המתוקצב ב-1.9 מיליארד אירו ל-7 השנים הבאות.
הקול הקורא הראשון למחקרים בתחומים אלה פורסם בסוף חודש דצמבר ומגיע ל-628 מיליון אירו בתחום הבריאות ול-192 מיליון אירו בתחום המזון, החקלאות והביוטכנולוגיה. חברות אשר יתחילו בתקופה הקרובה את התהליך ויגישו את הבקשות במועדים הנקובים בחודשים אפריל ומאי, יקבלו תשובה במהלך יולי-אוגוסט ויוכלו להתחיל בפעילות כבר לקראת סוף שנת 2007.

ההזדמנות ממתינה לכם מעבר לפינה
עבור תעשיית מדעי החיים הישראלית, המפורסמת בחדשנות ובמקוריות שלה, תוכנית המסגרת השביעית הינה הזדמנות פז לא רק לקבלת מענקים גבוהים לקידום מחקרים פרטניים, אלא גם להשגת דריסת רגל משמעותית בשוק האירופי.
מתוך כוונה לעודד שת"פ מדעי ברחבי אירופה, נעשית עבודת המחקר בתוכנית במסגרת מאגד שותפים ("קונסורציום") ממספר מדינות כאשר כל שותף תורם מיכולותיו המחקריות וניסיונו להצלחת הפרויקט. מסגרת הקונסורציום תאפשר לחברת מדעי החיים הישראלית לעבוד לצד שחקנים מרכזיים בתחום באירופה ובתוך כך לבסס את שמה בזירה האירופית, ליצור קשרי עבודה עתידיים וכן לצבור ידע רב לגבי התנהלות השוק האירופי וההזדמנויות העסקיות הגלומות בו. זוהי, למעשה, נקודת זינוק מצוינת לכניסה לשוק האירופי. הניסיון מלמד שחברה ישראלית הזוכה במענק במסגרת כזו זוכה לחשיפה רבה ומשפרת באופן משמעותי את היכולות השיווקיות והטכנולוגיות שלה ואת יכולתה לגייס הון בהמשך הדרך.

האיחוד האירופי מכיר בתרומה הבלתי מבוטלת שיש לעסקים קטנים ובינוניים (SME) בתחום מדעי החיים ועל כן ניתנו דגשים מיוחדים בתוכנית המסגרת כדי לעודד את השתתפותן, הן מבחינת תקציב והן מבחינת השיקולים העומדים בפני הועדה המאשרת את הבקשות. כבר בתוכנית השישית יועדו 15% מהתקציב הכולל לחברות קטנות, וכעת, בתוכנית השביעית הרף עולה בצורה משמעותית; כך, לדוגמא, נקבע כי, בתחום הבריאות, לפחות 40% מהתקציב לפרויקטים בקנה מידה קטן עד בינוני יוענקו ל-SMEs. בנוסף, הוחלט הפעם על מספר שינויים בהליך הגשת הבקשות אשר יפחית מהסרבול ויהפוך את התהליך ליותר נגיש וידידותי גם לחברות קטנות. פירוש הדבר הוא שתוכנית המסגרת הנוכחית מקלה על חברות מדעי החיים הקטנות בהשגת מענקי מחקר ומציבה אותן בשורה אחת עם חברות ענק מתחום הביוטכנולוגיה והפרמצבטיקה.

תחום הבריאות
מטרתה המוצהרת של תוכנית העבודה בתחום הבריאות היא לשפר את בריאותם של האזרחים באירופה וכן למצב את אירופה בעמדה תחרותית בתחום זה, תוך מתן מענה לאתגרים גלובליים דוגמת איידס, עמידות חיידקים בפני תרופות, מגיפות ועוד. דגשים נוספים ניתנים לבריאות הילד ולאוכלוסיה מזדקנת. גובה המענק לפרויקט הממוקד בתחום זה יכול להגיע עד ל-6 מיליון אירו.
תוכנית העבודה מתחלקת לשלושה מישורים עיקריים:

1. ביוטכנולוגיה, כלים גנריים וטכנולוגיות רפואיות לבריאות האדם: פיתוח כלים וטכנולוגיות אשר יאפשרו להפיק וליישם ידע חדש בתחום הבריאות והרפואה. בכלל זה, שיטות לריצוף דנ"א, אמצעים לאבחון מחלות, ריפוי גנטי ועוד.
2. יישום מחקרים לבריאות האדם: הרחבה של חקר תהליכים ביולוגיים ותרגום הידע לאפליקציות קליניות. חקר המוח, חקר תהליכי התפתחות והזדקנות, עמידות בפני תרופות, AIDS\HIV, מלריה ועוד.
3. אופטימיזציה של השירות הרפואי הניתן לאזרחי אירופה: שיפור וייעול התהליכים הקשורים בקידום אורח חיים בריא, מניעת מחלות, אבחון מחלות וטיפול.

תחום המזון, החקלאות והביוטכנולוגיה
מטרת התוכנית היא לקדם פיתוח של מערכת ידע שתאגד תחתיה את הנושאים הנוגעים לתחומי החקלאות, דיג, יערנות, ועוד. מערכת זו תבחן דרכים ברות-קיימא לשיפור התפוקה, התחרותיות ואיכות החיים תוך הגנה על הסביבה. גובה המענק לפרויקט ממוקד יכול להגיע עד ל-3 מיליון אירו.
תוכנית העבודה מדגישה הצרכים הבאים:

1. פתרונות לגידול בביקוש למזון בריאותי, בטוח ואיכותי.
2. פתרונות לעלייה בסיכון להתפשטות מגיפות בקרב בע"ח.
3. פתרונות לגורמים המאיימים על יבולים חקלאיים ועל הדגה.

תחת צרכים אלה נכללים מחקריים גנטיים בבע"ח ובצמחים, חקר גורמי מחלות בשמורות טבע, הגברת העמידות של יבולים חקלאיים בפני עקות, מחקרים בתזונה, טכנולוגיות לייצור תוספי מזון, אמצעים לאבטחת איכות ועוד.

החלטנו ללכת על זה, מה עכשיו?!
בימים אלה מתחילות חברות ממדינות האיחוד האירופי וממדינות נוספות, בהן ישראל, לגבש את הצעות המחקר ואת מאגד השותפים (קונסורציום) אשר יבצע, הלכה למעשה, את המחקר. מומלץ להזדרז ולהתמקד בהגשת הבקשות במסגרת הקול הקורא הראשון בכדי לא "לפספס" את התקציבים האטרקטיביים, ואת הנושאים הספציפיים שנפתחו הפעם, ואין ביטחון שיישארו פתוחים גם בהמשך התוכנית.
ראשית, יש לוודא שהחברה שלכם אכן יכולה להציע מענה לאחד מהקולות הקוראים למחקרים המוזכרים בתוכניות העבודה של הנושאים השונים בתוכנית השביעית של האיחוד. בהמשך יש לפתוח במגעים להקמת הקונסורציום; כהתחלה, נסו לפנות לשותפים עסקיים ולמוסדות אקדמיים ברחבי אירופה עימם יש לכם קשרי עבודה טובים. שימו לב, גיוס השותפים בקונסורציום אינו דבר פשוט; התהליך דורש עבודת הכנה יסודית ויחסי ציבור טובים ועלול להמשך מספר שבועות ואף יותר מכך.
לאחר הקמת הקונסורציום ובניית תוכנית העבודה של הפרויקט מתקיימת באירופה פגישת הקונסורציום במהלכה נערכים דיונים לגבי תוכנית העבודה וחלוקת התקציב.
השלבים הבאים הם כתיבת הבקשה והגשתה לרשויות האיחוד. גם אלה שלבים אשר אין להקל בהם ראש; יש להקפיד בדקדקנות על כתיבת הבקשה לפי שורת ההוראות הארוכה שמכתיב האיחוד. חריגה מהוראות אלה עלולה להביא לפסילה מיידית של הבקשה, גם אם היא מתאימה מההיבטים המחקריים והתקציביים.
לאחר הגשתה, הבקשה עוברת הערכה ע"י ועדת מיוחדת ותוך מספר חודשים מתקבלת התשובה. קונסורציום אשר בקשתו אושרה יתכנס לחתימה על הסכם הקונסורציום המפרט את התחייבויותיהם וזכויותיהם של השותפים בפרויקט, ולאחר מכן יוזמן לחתימה על הסכם המענק מול האיחוד האירופי. התהליך לא מסתיים באישור המענק, אלא מלווה לאורך כל הדרך ע"י גורמים באיחוד תוך קיום נוהל מסודר של העברת דוחות התקדמות תקופתיים.

סיוע בהגשת הבקשה – במיוחד לחברות קטנות ובינוניות
את התהליך כולו ניתן לבצע בצורה עצמאית אך יש לקחת בחשבון שמדובר בתהליך ביורוקרטי הגוזל לא מעט זמן ומשאבים ושאיכות הקונסורציום וכתיבת הבקשה מעלות באופן ניכר את סיכויי ההצלחה. לאלה מכם שמעדיפים להישאר ממוקדים בעבודה המחקרית ולהעלות את הסיכויים להצלחת התהליך, מומלץ לפנות לחברה המתמחה בתחום גיוס מענקי מו"פ.
המנהלת הישראלית לתוכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי (ISERD) הקימה קרן תמיכה לחברות קטנות ובינוניות להגשת הצעות לתוכנית המסגרת השביעית. הקרן תעניק בשלב הפעילות הראשון 60 מענקים של 10,000 ₪ לחברות קטנות ובינוניות על מנת לסייע להם להתמודד עם ההוצאות הנלוות לעבודת ההכנה הנדרשת לקראת הגשת ההצעות לתוכנית המסגרת השביעית.
פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר http://www.iserd.org.il :ISERD

חברת סאנרייז פרוייקטים, החברה ב-Life Science Accelerator, מתמחה בסיוע לחברות קטנות ובינוניות במיקסום מענקי מו"פ ומסייעת בבניית הקונסורציומים ובכתיבת ההצעות. מעל 50% מלקוחות החברה באים מתחום מדעי החיים. מחלקת ה-FP7 בסאנרייז מובלת ע"י דר' משה הראל, מהמומחים המובילים לתחום בארץ, וכוללת מנהלי פרוייקטים עם רקע במדעי החיים ומידענית העוקבת אחר כל הקולות הקוראים והקונסורציומים המתהווים.

לשאלות ובירורים, נא לפנות לגיא לירן, מנהל מחלקת ה-FP7 בסאנרייז:
03-910-2020 שלוחה 107, 054-563-3531
או במייל: guy@sunrise.co.il

מידע נוסף
באתר האינטרנט של איסרד ניתן למצוא את רשימת הקולות הקוראים בצירוף חומרי רקע רבים על תוכנית המסגרת השביעית ועדכונים שוטפים. רשימת ההליכים המדויקת, כללי ההשתתפות והטפסים הרלוונטיים נמצאים גם הם באתר
(http://cordis.europa.eu/fp7/home_en.html).

אתר http://www.iserd.org.il :ISERD
אתר חברת סאנרייז פרוייקטים: http://www.sunrise.co.il